<h1>כל בו הלכ' יו"ט סימן נ"ח</h1>
<h2>דף ח.</h2>
בדק בקנה של תרנגולים מעי"ט ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותר' בידוע שמאמש ילדה אותה שכל שתשמישו ביום נולד ביום ומאי ניהו תרנגולת ואע"פ שבדק מעי"ט שמא לא בדק יפה ואע"ג דבדק יפה יפה שמא יצתה רובה וחזרה ומותרת בי"ט ודוקא כדאית זכר בהדה אבל אי ספנא מארעא אפשר דילד' בלילא ואסור. ועד כמה כל דמשמע קלא ביממא עד שתין בתי אי איכא נהרא לא עברה וכן אי איכא מיצרא ואי איכא מברא עברה.
<h2>דף כה.</h2>
השוחט בהמה ביום טוב מותר לתלוש צמרה שבצוארה ובלבד שישאר שם מסובך עם שאר הצמר. והשוחט עוף לא ימרטהו מפני שהוא דרכו ונמצא תולש ביום טוב. וה"ר משולם מתיר אף בעוף למרוט שהרי אף לאחר שחיטה תולש הוא וכיון שכן מה לי קודם שחיטה מה לי אחר שחיטה.
<h2>דף כז.</h2>
אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב מפני שהוא כמתקן ואם הגביהן מעי"ט מוליכן לכהן בי"ט מותר ללוש עיסה גדולה ביום טוב והלש מעי"ט מה הוא עושה בי"ט חוזר ולש ביום טוב שיעור ומצטרף אותה בסל עם אותה שנילושה מעי"ט ומפריש או אוכל והולך ביום טוב ומשייר ממנה מעט להפריש ממנה חלה למוצאי יום טוב ומשייר מפת אחת בשביל כלם כיון שהלישה היתה ביחד בכלי אחד אבל גבי מצות שכל אחת ואחת היתה לישתה לבדה צריך שיור מכל אחת ואחת ומצרף כולן בכלי עד לאחר יום טוב ומפריש מאחת על כולן ועל כל מה שאכל. ומיהו נראה טוב שיפריש מכל אחת מחתיכות של שיור חלה ולא מהני צרוף כלי למה שאכל כבר ולפיכך אין צריך צרוף כלי על החתיכות רק שיהא שעור חלה בכל מצתה כשהיא שלמה והראב"ד ז"ל כתב וז"ל במקומותינו שנהגו ליתן חלה לכהן מפריש ואופה ונותן לכהן בין לקטן בין לגדול אף על פי שיצאה עליו טומאה מגופו מותר בה והוא שטבל או אפילו טומאתו בו שהרי יכול לבטלה ברוב ולאוכלה בימי טומאתו. ויש מי שהורה להקל ולהפריש חלת חוצה לארץ אף בשלשה מעי"ט שאין נראה זה כמתקן שאין הפרשתה מעכבת שהרי יכול לאכול ולהפריש לאחר כך כמו שאמרו רז"ל חלת חוצה לארץ אוכל והולך ואחר כך מפריש חלת חוצה לארץ אף על פי שאמרו שאוכל ואח"כ מפריש יש מי שהורה שצריך לשייר קצת יותר מכדי שיעור חלה שהוא מפריש לפי שצריך להפריש מן המוקף ויש מגדולי המורי' שהורו להקל גם בזה שאין צריך להפריש חלת חוצה לארץ מן המוקף עכ"ל הרשב"א ז"ל והלש ביו"ט מפריש חלתה ביום טוב ונותנ' לכהן ואוכלה אם הוא טהור. ואם נטמאת העיסה כמו עיסותינו היום לא יאפה החלה שאין אופין ומבשלין אלא לצורך אכילה וזו לשריפה עומדת כיצד יעשה יניחנה עד לערב ותשרף ואם יום טוב של פסח הוא שאם יניחנה עד לערב תחמץ לא יקרא לה שם עד שתאפה כל העיסה ואחר האפיה יפריש חלת לחם. וכתב ה"ר יצחק ז"ל שאם שכח וקרא עליה שם תטיל להצונן.
